<h1>ראבי"ה סימן תתקי"ג</h1>
<h2>דף סא.</h2>
מה ששאלתם אם השטר בטל התנאים שהתנה למכור מפני דוחקו מפני שלא היה כתוב בשטר תנאי כפול והקניין קיים, דעתי נוטה שאין לחוש והתנאי והשטר כולו קיים וכשר. הרי מעשים בכל יום שאין כותבין, ועוד שמצאתי בספר האלפסי במסכת גיטין אהא דתנו רבנן הרי זה גיטך על מנת שתניקי את בני שתי שנים אע"פ שלא נתקיים התנאי הרי זה גט וחכמים אומרי' נתקיים התנאי הרי זה גט והילכתא כרבנן ואע"ג דק"ל דבעי' תנאי כפול הני מילי באם תשמשי ואם לא תשמשי (בעניין) כעניין שנאמר אם יעברו ואם לא יעברו וכדאתקין שמואל בגיטן דשכיב מרע אבל בעל מנת לא דקיימא לן כל האומ' על מנת כאומר מעכשיו דמי עד כאן לשון האלפס"י, ורבי' שמואל בר' מאיר הגיה עליו גם לי שמואל נראה בכל הני על מנת שאני כהן והוא לוי וכל העניין שם [קידושין מ"ט ע"ב]. אינה מקודש[ת] אע"ג דלא כפלי' לתנאי' הוה תנאי' תנאה אפי' לר' מאיר, דההוא מקח טעות הוא, דלא הוה תנאה אלא להבא כגון אם יעברו ואם לא יעברו תשמשי ואם לא תשמשי, וכל הני אינה מקודשת דקתני לא בעינן כפילא וראיתי גדולים שטועים בדבר זה עד כאן לשון רבי' שמואל בר' מאיר. ואני יואל הלוי אומר כי כל אדם המתנה אומר לשון זה ע"מ כן אני נותן בפי' ועל זה סומכין העולם ולא חיישי' לכתוב הכפל בתוך השטר. ואו' אני שבמקום קניין אין צריך כי אם גילוי דעת על איזה דעת הוא מוכר או נותן ומקנה ואין מתקיים הקניין כי אם במי שנתגלה דעתו בתחילה, כדאמרינין בפ' איזה נשך כל... ועולה אמי סמכי' דעתי' ולא גמר ומקני, והתם לא כפלי' אי הוה לי' זוזי אי לא הוי לי' זוזי ולא לישתמיט תלמודא ולימא. וכל תנאה כפולים לר' מאיר ולרבנן פליגי ליתנה[ו] במקום שיש קניין בדבר כי אם במקום שאין קניין כגון גיטן וקידושין ואם יעברו ואם לא יעברו, ואמרינין בקדושין [שם] ההוא גברא דזבין ארעא אדעתי' למיסק לארעא דישראל ומשמע דאזלינין בתר גילוי דעתי' אע"ג דלא כפלי' לתנאה, וכי מעיינת בפ"א דנדרים [י"א ע"ב] איכא תנאי כפול דפליגי אליבא דר' מאיר בתנאי כפול כדמתרץ רב אשי הא דאמר לחולין והא דאמר לחולין משמע לא דהוה חולין. ותו כיון שפירש בשטר שאם יהי' לו דוחק יש לילך אחר המשמע, ולפי דברי הסותרים שלוצים תנאי כפול אם כן כדברים (אפי) [אפי'] כפול נמי הא מעשה קודם לתנאי ותנאי ומעשה בדבר אחד הוא שנותן על מנת להחזיר המתנה וא"כ לא שבקת חיי לכל ברי' המתנה ועל דוחקו, ותו הא הוי כמתנה על מנת להחזיר והוה מתנה כל זמן שאינו דחוק ואינו חוזר ותו לא מידי. אבי מורי.
